תורה, הלכה והגות

מה קורה כשהיוצר נאלץ לסגת מהיצירה שלו? משה לא נכנס למשכן שבנה, בן-גוריון לא עבר בלי הזמנה – וסיפור אחד חושף את הכוח שבוויתור.

הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מעורר תמיהה: איך שוכנת אלוהות לא בתוך מקום – אלא בתוך אנשים? מסע פרשני ורגשי בעקבות לב המקדש שבלב האדם.

איך יכול אדם אחד להיחשב "צדיק תמים בדורו"? נח לא רק נותר ישר בעולם מושחת – הוא "הולך עם ה׳". מי הוא באמת – מופת של חסד או מודל של התחמקות מהאחריות?

עיר אחת או שתיים? ירושלים שלי נולדה מפילוג – אבל כמהה לחיבור. בין מערב למזרח, בין שמים לארץ, בין חלום למציאות. האם עוד נוכל לאהוב את כולה?

מה קורה כשילדה בת 11 ניצבת לדין – מול עצמה, מול שמיים וארץ? מסע אישי נוקב מהשיפוטיות אל החמלה, מראש השנה של פחד לראש השנה של תשובה.

מה אם סיפורי חנוכה שסיפרו לנו היו רק חצי מהתמונה? במסע אחד בין פרשות כסלו, גיבורות נשכחות ומדרשים חתרניים – מתגלה מי באמת העלתה את האור.

דווקא בזמנים של כאב וחרדה, כל מעשה של חסד מדליק אור חדש. נר ה׳ נשמת אדם – ובכל אחד מאיתנו יש אור שיכול לשנות עולם.

שום גמדים לא יבואו – וגם לא כוחות חילוץ. עצמאות אמיתית לא ניתנת לנו, היא נבנית. בין זיכרון לעתיד, בין כאב לתקווה – האחריות היא שלנו.

מה באמת מבקש מאיתנו יום כיפור? לא רק תפילה וצום, אלא מחויבות לעולם שבחוץ. שערי שמיים נפתחים – האם נפתח גם אנחנו את שערי הלב והצדק?

יום ירושלים מזמין אותנו לא רק לזכור את שחרורה – אלא לדמיין מחדש את ייעודה. בין האלימות לרוח, בין הקצוות למרכז – האם נוכל לראות את ירושלים של מעלה כאן ועכשיו?

מהי ירושלים שלך? זו של האבנים, או זו של הכיסופים? בין קודש למחלוקת, בין געגוע למציאות – יום ירושלים מזמין אותנו לחגוג עיר שמחברת בין שמיים וארץ.

בתוך כאב הימים האלה, פיוט חדש מזמין אותנו לעמוד בתפילה – עם החיים ועם האובדן, עם האשמה והתקווה. כי רק יחד נוכל לבקש חיים.

יום כיפור חוזר עם אותן תפילות, אבל עם שאלות חדשות. מה אנחנו פוחדים לשאול? ואיך האומץ לשאול יכול לתקן עולם שבור? (המאמר באנגלית)

האם ייתכן שהתורה באמת גוזרת על אדם לחיות ללא אהבה וזוגיות? ומה עושה יהדות שמאמינה באל מוסרי מול כאב אנושי עמוק ומתמשך?

שבת וחשמל – סיפור של הלכה, טכנולוגיה, מסורת, ו… אלקסה. האם ייתכן שמכשיר שמקשיב תמידי מפר את קדושת היום? או שמא הגיע הזמן לחשוב אחרת?

למה הנביא יחזקאל חוזר שוב ושוב לנבואות על מצרים? בין גאווה לקריסה, בין שאול לשיבה, מתגלה לא רק גורלה של מצרים – אלא גם של ישראל.

כיצד משלבת התנועה המסורתית את הקהילה הגאה בחיי ההלכה והקהילה? בין פסוקי ויקרא לכבוד האדם, ובין שולחן ערוך לחופה – נולדות דרכים חדשות של קבלה וקדושה. (המאמר באנגלית)

בתנ״ך נשים היו נביאות ושופטות. בתלמוד – הודרו מהלימוד. האם זו גזירת גורל או תוצאה של תרבות ופרשנות משתנה? (המאמר בספרדית)

מה קורה כשהזיכרון צועד איתנו בין המצבות? מתחת לרחף הרחפן, בין שמות חקוקים באבן, שלושה דורות פוגשים את רוחות העבר – בשתיקה שמסרבת להיעלם. (השיר באנגלית)

ריכוז הפולחן נועד למנוע מלחמות דת – גם בין עמים, וגם בין שבטים. פרשת ראה קוראת לנו: בחרו בחיים, לא בקנאות.

מה קורה כשמנהיגים חוטאים ומסרבים לקחת אחריות? קריאה לאזרחות מוסרית ולמחאה נחרצת – כי שתיקה היא חטא בפני עצמו. (המאמר באנגלית)