ביום שלישי הקרוב בחירות, ובינתיים אנחנו מוצפים בפרסומות טלפוניות, סרטונים במחשב וסתם פרסומות שמנסות לשכנע אותנו, בעלי זכות הבחירה במי לבחור.
כשקראתי את פרשת השבוע שעבר, ופרשת השבוע הזו – לא יכולתי שלא לקרוא אותן מתוך ההקשר הזה.
משה, אהרון ואלוהים מנהל קמפיין אל מול פרעה והמצרים, קמפיין שהמטרה שלו היא יצירת עם ישראל.
הקמפיין הזה, לא באופן מוצהר, מופנה גם כלפי בני ישראל.
בתחילת הדרך, בפרשת וארא, מתנהל הקמפיין בחדרי חדרים, משה ואהרון מצד אחד, ומצד שני חצרו של פרעה ופרעה שותפים לנעשה, אך הציבור שמסביבם אינו חלק מהמתרחש. במכת ברד ניתנת לאנשים זכות הבחירה, אלו שישארו בחוץ ייפגעו, ואלו שהם ורכושם יסתתרו – יינצלו.
והנה, המכה הראשונה של פרשת בא היא מכת הארבה, ואחרי שמשה מכריז על כך שהיא תגיע, עבדיו של פרעה מנסים לשכנע אותו לתת לבני ישראל ללכת ולהציל את עצמם מהצפוי להם. וכך הם אומרים: “וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.” (שמות, י, ז')
פרעה נעתר לבקשתם ומדבר שוב עם משה ואהרון, אך התשובות שהוא מקבל (שכל העם, נשים וגברים ילכו) לא מספקות אותו, ומכת ארבה מגיעה.
אח"כ מגיעה גם מכת חושך, ובין מכת חושך ומכת בכורות מספר לנו הכתוב: “וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם.(יא, ג')
הרמב"ן מסביר את הפסוק הזה כך: "וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים – שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו".
אז ככה פתאום באמצע תאור הקמפיין – אנחנו מגלים שהוא עוסק לא רק בבניית העם, אלא גם בבניית המנהיג, והמנהיג נבנה גם בעייני העם שלו, וגם בעייני העם שמסביבו.
רגע השיא של הקמפיין מגיע כאשר פרעה משלח את העם, ומוסיף אומר למשה ואהרון: "וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי. " (יב, לב'). ברגע השיא – פרעה מקבל עליו את הקמפיין של משה ואהרון – לא רק שהוא מרשה להם ולכל מי שרצו ללכת, הוא מרחיק לכת ומבקש מהם להתפלל עליו.
אז תחת האוירה של הבחירות שאופפת אותנו – אם מתסכלים על מה הביא להצלחתו של הקמפיין, מה הביא לשינוי המיוחל? נראה שכל עוד הקמפיין התנהל בדלתיים סגורות בין משה, אהרון ופרעה, פרעה מצליח להקשיח את ליבו ולסרב. כאשר העם המצרי מתחיל להיות מעורב לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהבנה שיש סיבה ברורה לכך שהדברים קורים, והסיבה הזו לא מקובלת עליו, הוא מצטרף למעשה למשה ואהרון – וביחד מגיע השינוי המיוחל לכולם – בני ישראל יוצאים ממצרים, והעם המצרי ניצל מהמשך המכות.
כשאני קוראת את הפרשה אני שמחה על העידן שבו אני חיה, שבו היכולת שלי לבחור היא לא רק בהאם למחות בפני השליט (אם כי זה חלק חשוב גם היום), יש לנו את חופש הבחירה ואת היכולת לבחור את המנהיגים שלנו, ובשל היכולת הזו ההשפעה שלנו על המנהיגים שלנו גדולה הרבה יותר מהשפעתם של אנשי מצרים על פרעה.
אברום בורג כותב על הפרשה בסיפרו בלשון בני אדם: “במקום שבו נותנים לאנשים לבחור הם בסופו של דבר בוחרים את הבחירה הנכונה ביותר להם. והעם, כמו כל עם, יודע תמיד טוב יותר משליטיו ומנהיגיו מה טוב לו. כך במלך בשר ודם וכך לדעתי גם באמונת האל עצמה. תנו לבינ אדם להחליט ותמצאו חברה ומסורת חזקות. נסו עליהם את כלי הכפייה הדתית, הפוליטית או השלטונית ואיבדתם אותם לעוד דורות רבים.”
ביום ג' הקרוב אנחנו מקבלים את הזכות לבחור – וראוי שננצל אותה, וגם שנזכור בין הבחירות את הזכות שיש לנו למחות ולזעוק על החלטות שאינן מקובלות עלינו, כציבור.
שבת שלום.
