אנחנו בתקופה חשוכה וקשה. זהו זמן של שפיכות דמים, בו מתגברים היצרים, השנאה והפחד. קשה לא להרגיש את כבדות הזמן הזה וקשה לא לטבוע בתוך הים הזה של חרדה וייאוש מול הלא נודע וחוסר האונים.
בזמן כזה כל פעולה חיובית בעולם הסובב אותנו וכל עשייה מתוך דאגה לזולת ומתוך כבוד ואהבת הבריות יוצרת סתירה לחושך הזה ויוצרת תקווה.
התבקשתי לומר כמה מילים של תקווה מתוך המסורת, מתוך המלאי של יהדותנו. וכדכתיב (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם". כל אדם הוא יקר וכל אדם יכול להיות מקור של אור, כל אחד מאתנו.
קבלתי מבקי כהן-קשת מנהל מחלקת צדק שלנו את הדווח הקצר הבא:
"בעקבות פנייתינו יחד עם פעילים מרשת הפעילים לחיים בכבוד לחברת החשמל- התקבלה החלטה שלא ינותקו אנשים מחשמל בזמן המלחמה. בייחוד דובר על מי שמותקן להם מט"מ מונה טעינה מרא- שאם אין כסף הם לא מטעינים ואין חשמל. לשמחתינו גם שינו הנוהל וגם הביאו את זה לידיעת הציבור בכמה שפות!"
וזה מזכיר לי אמרה ידועה, אמרה על נר ואור, מיוחסת לרב אברהם יצחק קוק
צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו. ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.
יהי רצון שאנו נמשיך להוסיף אור כמו שרואים בפעילות קול רבני למעלה ועל פי התובנה העמוקה של הרב קוק כאן.
חנוכה שמח, הרב יחיאל גריינימן
